ירח

יש עיתים שהירח לא רוצה להאיר

וחלון שיפתח אליו לא ישמיע ניגון

לעיתים חד לעיתים עגול

עומד מעל ראשנו אורב לחלומות.

ירח אחד שמפקיר את השמיים והרוח

בלי גורל ,תקרה , חלונות ותריסים

מביט מהצד כחפצים שרק

עוד מוזזים.

יש רגעים שהירח שבע רושם תולדות מסגף כקיר

כשכלום לא זז הוא בוחר לראות

ובלי ידיים ובלי ריקנות שר אל האופק הבהיר

ובסוף קיום מהיר.

יש ימים שהירח צועק אבל אין לו הרבה שומעים

בארץ רחבה הוא מגשש ולפעמים פותר

דרכים

אין לו קלף או תוית ומחרוזת לגאווה

יש ימים שהוא זורח אבל אף פעם לא ישקע.

יש עיתים שהירח לא רוצה להאיר

או להבקיע שורשים ולהניף דגלים

להיות כקדוש ללא הבשר

לפעמים גם לו מאוד קר.

חומר שאין לו משקל בתעתועי הוילון

בין לונדון לאפריקה בין ים למדבר.

יש ירחים ששיכים למשוררים

אבל אלה בודדים

עוד מעט יעלמו המדרגות מה שנשאר

בזכרון האורות.

ולי זה ברור שהוא מקשיב

אפילו שכאתה זר.

ירח אחד עוד צוחק שיש לנו סמלים

אחר בוכה שאמהות מכסות את ילדיהן הקבורים

בין גוף לגוף אפשר איתו לשיר

במחלקה ראשונה תמיד תשאר צעיר.

יש ירח שזוכר את הרצון להתמכר לאהבה

בשבילי החלב הוא עדיין מרעיד בשמחה

ללא כלוב אך עם רעד נשימה

כל מה שהופנט ברגעי התהייה.