כיבוי

עִם עֶרֶב דֶּלֶת הַיּוֹם נִסְגֶּרֶת

וּמַתְחִיל הַכְּאֵב לִרְחֹשׁ

מְכֻנָּס בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָדָם אֶת הַשֶּׁקֶט

נוֹטֶה אֶל הָרִיק בְּתוֹכוֹ לִלְחֹשׁ.           

לִצְלִילֵי הַבְּדִידוּת שֶׁל יָמָיו

מַאֲזִין הוּא קַשּׁוּב, מִבְּלִי לָנוּעַ

וְאַט אַט מֵצִיף הָאָבְדָן 

אֶת בֵּיתוֹ מֻכֶּה הַגַּעְגּוּעַ.

אֶל שֵׁנָה צְפוּיָה שׁוֹקֵעַ אָדָם.

מֻכֶּה וּמוּבָס, שָׂשׂ הוּא

אֶל הַמָּוֶת הַמֻּקְדָּם.