חלולים

לדהור ברחובות חנוקים מה שלא נעצר

ברק שנופל לתוך עיר מן הסתם כאב צר

כמו אור אל שטיח הקסמים

מה שהתחיל ללא סוף לא חוגגים

ידיים קרות על צוואר הפנינים

אל תנשק את הרובה הוא לא שתק.

מה שקווה עוד לא נפסק.

ימים צרים של נקמה וקצב גאה

נהמות קצרות ללא תעודת זהות

המנון שמוסגר בסחרורי חרות

אין מצור בין שמות לשמות

כל מה ששרד ומה שלא נעצר

ירח הולך לבד מה ששרד ומה שנשאר

לדהור ברחובות חנוקים כמו אור

אל שטיח הקסמים

להצמד אל השמש לשמוע את הרגעים

לא צריך להתפרסם בפתחים אבודים.

אולי מרחק לנוע מפלפנים לפה ושם

קדימה אל הצחוק ואל האין סוף

רעיון שחתר אל דם העורקים

נשימה חרשת בחיים החדשים

יער ומהומה בקרקס אל תשכח

להרוג ולהשאר נקיים.

אם תלחם תשאר במעטים

בין לילות וחוטים אור שנוסק אל

שטיח הקסמים

ולא יעזרו השעות

שהקולות חלולים.