נוגע

שוב מביט אתה הישר לעיניים

וכגל שקט זורם לתוכי,

פושט ליבי מעצבותו,

ובחדריי החשופים נוגע...

מתפעם נוכח מילותיי

קורא נשימותיי,

פעימות הבנתי.

טיפות זיכרון ניגרות לאורך גווי

ואני כמו אז, שיכורה מגעת..

נוגע בתוך ונפשי מאירה,

נשפכת אל ידייך החמות, המגנות.

תשוקתי שנמה בעומקה פוקחת עיניה

כקרני שמש דרך וילון משי מעוטר.

מעורר בי יצרים שחשבתי שנגוזו ונרדמו בי לעד.

גופי שוקק סערות,מתאווה להפליג בנהרך.

קח אותי, לטייל  שם, בשבילי הנגיעה

אתיר סרט אחר סרט

אפרם משכבות העבר,

וארקם למרבד חדש זך

באהבה שרק הולכת ומתעצמת.

לא אדום

ואינני הולכת

נכבשתי

וכולי תהפוכות.

בכל מקום שרק אהיה

ארגיש נגיעתך

אחזור למבטך

להחיות הנפש

סערות שבך ובי פועמות