חזרה ליצירות
שירים

הילדה שבי

עינת ישראלי | (01/03/2009 01:08) | 96 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
רוצה באמת להבין את התחושות הכי עמוקות שחבויות בתוכי, בתוך הנפש פנימה.
סערה מתחוללת. פנימית וחיצונית. לעיתים שוקטת לה, גוועת, אך הפעם באופן מפתיע, לא רוצה שהיא תשקוט.
מתחשק לי קצת רעש, צעקה. להוציא עד הסוף. ככה בלי סייגים וגבולות.
שאני אצליח להוציא החוצה את מה שקורה בפנים.
לגעת באינטימיות, לאפשר לעצמי להיות באינטימיות אמיתית. לדמוע. לצחוק. לכתוב. בלי מעצור. בלי לחשוב. כתיבה זורמת וקולחת כמו מעיין, מעיין הנובע מתוכי.
להתפרק קצת, להיחלש.
להיפרד מהילדה הקטנה, או שאולי בעצם לא להיפרד, כי אני אוהבת אותה. רוצה שהיא תישאר בתוכי, אבל תפסיק למשוך לי בצמות.
רוצה גם לחבק אותה. להגיד לה שאני מבינה אותה ושאני גם מאוד גאה בה על כך שהצליחה לשמור על התום והאותנטיות.
על שמחת החיים והצחוק, כי זה לא ברור מאליו.
ילדה שלי קטנה, גדלת לך, התבגרת והפכת לאישה. אישה בשלה שמרגישה שרוצה עכשיו בכל מאודה לבנות משפחה משלה.
שבחרה ללכת בשביל הזהב, שלא ויתרה.
אני אוהבת אותך ילדה
ואוהבת גם את עצמי...

תגובות

חזרה ליצירות