ייאוש בים המלח

ייאוש בים המלח

חם,

והמים לא מצננים כמו שחושבים.

הם רק מעלים את הכול למעלה ונותנים

לעצב לצוף

ולמלח להיזרע על הפצעים.

נמוך,

ונשלט מכל מחשבה רעה

על חירות, על אהבה, על

חיים.

מכאן אפשר רק

לעלות

אך הצוקים האימתניים מאיימים

להפיל אותי לתוכם,

להיות נציב מלח דומם וכבוי.

דועך,

ונמוג כמו חיינו ואהבתנו

למקום. לאישה. לחיים. והמוות

סורר בלי שאף אחד יקבר.

זה משהו אחר, כי ללא חיים

עדיין ישנו המוות, וללא אהבה עדיין

ישנה שנאה, וללא תקווה עדיין ישנו

ייאוש.