לבן ודובדבן

 

ערכתי את הסיפור שוב...

 

 

קוקו ....קו ....חמש פעמיים קראה הקוקייה בשעון העץ בבקתה באתר הטיפוס בשוויץ היפה והמושלגת.מזכירה להם שהשחר החל להפציע וכמידי שנה בעונת החורף, החלו להתכונן ליציאה במרץ ארבעת חבורת הילדות, גדלו באותה שכונה, ולמדו באותם בתי ספר , אפילו את השירות הצבאי למזלם זכו לעשות ביחד. היו קשורים כמשפה אחת גדולה, מידי שבוע נפגשו עם הילדים לארוחה או יצאו לטיולים משותפים.
ארוחת בוקר קלה , צנימים גבינה לבנה וסלט ירקות חתוכים טריים צבעוניים .לאחריו מילאו טרמוס גדול בקפה חם ומתוק . ויצאו לשטח בצעדים מדודים מכובד המשא של תיק הגב והציוד הנלווה .לראשם חבשו כובע צמר צבעוני,ים מכסים חלק ניכר מפניהם להגנה מפני הרוח והקור.לכולם מעיל עבה וצבעו חום כהה מעוטר בפרווה לבנה עוטפת. על ידיהם עטו כפפות עבות .אוחזים מוט הליכה להקלה בטיפוס במעלה ההר.
מידי פעם עצרו כמעה חשים את אוויר הבוקר הרענן. מסלול ההליכה מוכר להם היטב. זאת לא הפעם, הראשונה שבונפרדו מבני משפחתם בנמל התעופה. למרות גילם המתבגר לא ויתרו על חווית הטיפוס כאות לחברות ארוכת השנים.הרקיע הכחול מעל התמזג בלבן מזכיר שמפניה תוססת,פתיתי שלג ירדו טיפין טיפין נוצצים באור קרני השמש שהחל לזרוח כשרשרת פנינים. ריח האביב העצים הירוקים פוזרים סביב דגדג בקצה האף. בשארית הכוח במצב רוח מרומם,בחיוך קורן השאירו מאחוריהם את הבקתה,מנפנפים לשלום לחבורת צעירים שבנתה בובת שלג.
ככול שהתקדמו הטיפוס נעשה קשה יותר.הנשימה כבדה ורוח חזקה שהחלה לנשוב על פניהם לא הקלה עימם. כדורי שלג גדולים החלו להתגלגל מלמעלה ואחד מהם פגע בחבר הבוגר שבניהם שנפל , וקיבל מכה בידו הימנית שבו אחז את מוט ההליכה. מיד חשו לבדוק מה מצבו ונוכחו לגלות שאינו יכול להזיזה מיד הוציאו מתיק העזרה הראשונה ללא היסוס ,תחבושת חבישה מיוחדת קיבוע  זוריקה להקלה על הכאב.,לא התרגשו לנוכח מזג האוויר בגלל שהיו  מורגלים ומיומנים להתנהג במצב הקיים.לאחר כמחצית השעה התיצב מזג האוויר הרוח שקטה ,עזרו לחברם לעמוד על רגליו עליו לקחו ממנו את הציוד הנלווה ותמכו בו בהמשך הטיפוס , בהגיעם לפסגת ההר תקעו את מוט ההליכה ,התגלגלו על מצע השלג הלבן זורקים פתיתי שלג אחד לעבר השני. לאור הירח שהחל לזרוח וכתר כוכבים סביבן הקימו מאהל ,סידרו מצע שינה בשקי שינה ללינת הלילה .שתו יין אדום בטעם דובדבן בקולות מלווים בשירה לתוך הלילה לחיי הטיפוט בשנה הבאה.
@איריס בכר\\כל הזכויות שמורות.
12.3.09