שיחה גורלית

צעדה לעבר בניין רב קומות בשדרה שמשיני צידיה מתנשאים עצים ירוקים וספסלים מעץ חום לנוחיות העוברים ושבים שרוצים לנוח כמעה. בחליפת מכנסיים סגולה וחולצה לבנה שבידה הימנית אוחזת קלסר ועל כתפה תלוי תיק שחור .

בהזמינה את המעלית בדקה שוב שיש בידיה את כל המסמכים הדרושים להגיש לוועדה לקבלת אישור האימוץ.

מזכירה צעירה וחיננית קיבלה פנייה והובילה אותה לעבר דלת שכתוב היה ד"ר אלייאנה  מנהלת הוועדה לאימוץ בארץ ובחו"ל.

זיעה קרה כיסתה אותה רצתה מכול, ילד שימלא את חייה בשמחה חזרה לאותו בוקר שנודע לה שהיא בהריון והיו אלה חודשיים ספורים של אושר, שלאחר בדיקות ומעקב הוחלט להפסיקו מחומרת מצב ליבו של העובר .

כתוצאה מהניתוח הקשה שעברה הודיע לה הרופא בזמן אשפוזה בבית החולים שלא תוכל להרות שוב . ימים של בכי ואבלות עברו עליה

בעזרת חבריה ומשפחתה התומכת והאוהבת הצליחה להתאושש, ופנתה,במלוא המרץ לוועדות וללשכות האימוץ .לשם כך היה עליה לאגו   ר כוח נפשי לחזור לעבודה שכה אהבה כמנהלת משרד עורכי- דין. ולהוכיח שהיא כשרה לגדל ילד באהבה ואחריות שיש לה עבודה, מסודרת משפחה שתעזור בעת הצורך מצב כלכלי יציב,ובן זוג קבוע.

אספה ודאגה שיהיו בידיה כל המסמכים הדרושים ולאחר כמעט כשנה

ופגישות אין ספור שיחות שאלות ובדיקות .

הגיע היום שבו נקשה על הדלת  תוק תוק, קול נעים ענה בבקשה.

התיישבה בכיסא הפנוי והניחה את הקלסר עב המסמכים על השולחן לפניהם,

כל  אחד מהם לקח את הקלסר, לפי תור דפדף בין מלאי הדפים, וממבט ראשוני על פניו  אפשר היה לראות את שביעות רצונו.לאחר כמחצית השעה בערך,

ד"ר אלייאנה פנתה אליה בחיוך ואמרה לה שתוך, שבוע ימים יהיו מוכנים האישורים האחרונים ויצרו איתה קשר.פעימות ליבה אמרו שירה ופנייה קרנו משמחה.

התרגשות בכל הגוף מילאה  אותה אמרה תודה בהושטת יד לכל אחד מהיושבים בחדר ויצאה מהחדר.

השבוע שהמתינה לצלצול הטלפון היה השבוע הארוך בחייה.עד לאותו בוקר...

שבו זכתה להחזיק את התינוק בשיער בהיר  ועיניים שחורות שלבוש היה בחליפה תכלת וכובע תואם   ריחו נפלא  ואפו קטן  בידיה היה אחד הימים המאושרים והמרגשים,

מידי פעם השמיע קולות מתוך שינה וחיוך של מלאך על פניו היפות.