לישלשת

לישלשת

פוי, ציפור,

מדוע את מלשלשת

בכול פעם שאני עובר מתחתייך;

אני -

שחילץ אותך שבורת כנף

מפי חתול אימתני,

סעד אותך,

האכילך זרעונים,

ושלח אותך לצייץ ולהטיל ביצים -

מנגב ומנגב

עד כלות כוחי,

ויש לי רק חצי נחמה

במה שנאמר

בנוגע לכוס,

המלאה מחציתה,

לא בחירבון,

אלא בהכרת תודה.

לכן, ממקום זה של נח*,

או מה*,

שוב איני אומר לך פוי,

אלא מפציר בך לא להיות מעלי,

כשאני מתחתייך,

ולחילופין מבקש,

שממני תתעלמי,

ובלבד שעלי לא תחרבני.

תודה.

*חצי נחמה