- כל הסלון מנוקב ושלולית דם גדולה מעטרת את הספה ובתוכה מוטל יוני ללא רוח חיים. על קיר הכניסה לבית שעון אמנון מחזיק את הטלפון האל-חוטי ומחייג 100. מהצד השני של הקו עונה בחורה " מוקד המשטרה מדברת נעה " אמנון מדבר לאט " שלום נעה קוראים לי אמנון אני רוצה להתוודות, אני רצחתי 25 אנשים ועכשיו אני פצוע, נראה לי שדי קשה ". " אדוני איפה אתה אנחנו מיד מגיעים " עונה נעה " " נעה אני נמצא בתל-אביב אבל זה לא משנה כי עד שתגיעו לא יישאר ממני הרבה " אמנון מביט סביבו וגם הוא שוטט דם " נעה , אני פצוע יש לי חור בגודל של צינור גינה בבטן ולא יוצא ממנו מים, אם את מבינה למה אני מתכוון ", אמנון משתעל ודם ניגר לו על השפתיים.
ייקח עוד 25 דק' עד שלדירה יפרצו שני שוטרים וצוות של מגן דוד אדום וימצאו שלוש גוויות בסלון ואת אמנון שוכב ללא רוח חיים בכניסה לבית מחזיק את הטלפון.
הסיפור מתחיל 5 חודשים לפני האירוע הנ"ל .
- החברה שלי נורית החליטה שאנחנו צריכים לעבור לגור ביחד בעיר הגדולה. נורית ואני חברים כבר שלוש וחצי שנים, עוד מלפני הצבא הכרנו באיזה סמינר בצופים של מרכזי שבט צעירים התאהבתי בה מהשניה הראשונה שראיתי אותה. החברה שלי בצוות בצבא אמרו שאם היא החזיקה איתי כל כך הרבה זמן אז כנראה יש בה משהו מזוכיסטי ואני חייב לעבור לגור אתה כדי לברר מה זה. באותה תקופה בדיוק השתחררתי מ " היחידה " וקיבלתי עבודה בתור שומר בכניסה לאיזה מועדון גדול בת"א.
זה היה ערב נורמלי באמצע שבוע שבו יוני בא לישון אצלנו, יוני הוא חבר שלי מגיל 0 , אני חושב שהזיכרון הראשון שיש לי בחיים זה של שנינו בונים בארגז חול של גן שוש. אח"כ היינו ביחד ביסודי ובתיכון, יוני הוא קצין בשייטת ומדי פעם יש לו דיונים בקריה אז הוא בא לישון אצלנו בדירה ששלושתנו ביחד אנחנו משתוללים בטרוף, ובדר"כ הולכים לקרוע את העיר. כל מי שרואה אותנו מופתע מהכימיה המדהימה ששוררת בינינו, יותר טובה מחבורת צבי הנינג'ה.
אחרי שגמרנו לאכול את הספגטי המוזמן ולריב האם היה מפתח ספייר לגיבור הילדות חביטוש ( למי שלא יודע היה ) ישבנו שלושתנו במטבח ופתאום נורית התחילה לבכות. אני שבמשך שלוש וחצי שנים ראיתי אותה בוכה רק פעם אחת בהלוויה של אבא שלה נבהלתי נורא. נוריתי סיפרה שיש לה מישהו בעבודה שמציק לה כל הזמן, מציע לה הצעות מגונות ובכוונה מקניט אותה. בגלל שהוא הבן של הבוס היא לא יכולה לעשות כלום וכבר נשבר לה לחלוטין, ואם עוד פעם אחת הוא יצבוט אותה בתחת, " מה הוא עושה " נזעקתי " הוא נוגע בך ". נוריתי השפילה את המבט " כן כל הזמן וזה נורא משעשע אותו ואי אפשר להתלונן עליו ", חיבקתי ונישקתי אותה וראיתי בעיניים שלה שהוא לא רק צובט אותה. יוני שאל ברצינות " נוריתי באיזה אצבעות הוא צובט אותך ", ונורית בלי לחשוב על השאלה המוזרה ענתה " ביד ימין עם האצבע והאגודל ". " K.O , נחתוך לו האצבעות האלה " אמר יוני ואני הוספתי " וזה הדבר הקטן שנעשה, נשבור לו כל עצם זוגית בגוף". האווירה הייתה נוראית יוני הלך להתקלח והשאיר אותנו לבד מחובקים במטבח. נוריתי אמרה שהיא נורא עייפה והיא הולכת לישון, נתנה לי נשיקה והלכה לישון.
- יותר מאוחר יוני ואני ישבנו בשקט בסלון שותים קפה שחור ובוהים באיזה סרט אקשן אדיוטי בטלוויזיה. " אני רציני לחלוטין " אמר יוני " אף אחד לא יעשה ככה לנוריתי ", ואני מתוך הסכמה אמרתי " נכון, מחר אני אלך לאסוף את נוריתי מהעבודה וממש במקרה אני אתקל בו ואסביר לו מעט מעובדות החיים ". " למה מחר למה שלא ניגש אליו עכשיו " וכמו אביר מכושף שצריך להגן על כבוד אהובתו ניגשתי לתיק שלה שלפתי את הארנק שלה . בפנים היה כרטיס טלפונים ובו שמות תפקידים וכתובות , של כל האנשים במשרד.
אחרי 30 דק' מצאנו את עצמנו יוני ואני מתחת לדירה של יואב גדות ברמת-גן. אני חמוש בקטר, בסיכות ומברגים ויוני חמוש בהרבה סמרטוטים ובאקדח שלו מהצבא. לצערי הרב שנינו היינו בוגרי קורס לוט"ר ( לוחמה וטרור ), ואימוני לש"ב ( לוחמה בשטח בנוי ). שנינו כבר השתתפנו ביותר ממבצע אחד במהלך שירותינו הצבאי בקיצור ידענו את העבודה. את דלת הדירה אני פרצתי עם הסיכות והמברגים. נענו בדירת הרווקים של יואב בשקט מופתי, השעה הייתה 2:30 יואב והשותף שלו ישנו ולא הרגישו כלום. קודם טיפלנו בשותף של יואב קשרנו אותו למיטה וחסמנו לו את הפה והעיניים כך שהוא לא יוכל להוציא הגה. ואח"כ יואב, בו נאמר שהרבה סיכוי לא היה לו מיד איך שנכנסנו לחדר אני קפצתי עליו קשרתי לו את העיניים ודחפתי סמרטוט לפה שלו, ואז יוני שהיה אלוף הארץ לגילאי 16 באגרוף תאילנדי הראה לו למה פעם קראו לו אגרוף הברזל. כל הזמן הזה שמרנו לא לגרום לו נזק בלתי הפיך עד שהגענו לשיא, יוני ריתק אותו ואני ניגשתי לאצבעות שלו. פתאום חשבתי מה אני עושה, נפלתי על הראש אין לי מושג מי זה. אבל אז חזרה אלי התמונה של נוריתי בוכה במטבח מלפני שעתיים. בשני קליקים יואב הפסיד את היכולת לשיר 10 אצבעות לי יש כל דבר עושות. יואב התעלף מעוצמת הכאב ואנחנו חבשנו אותו כך שלא ימות מהדימום. נעמדנו, יוני סימן שתיים באצבעות, שלב שני, סכמנו בינינו שכדי שזה יראה " נורמלי " נהפוך את הדירה ונגנוב לו את כסף, כרטיסי אשראי וכל מה שמסומם היה גונב. התחלנו להפוך את הדירה ואיך שנגענו במחשב ראינו שהוא מחובר לאתר של פורנו בילדים וכמות חוברות הפלייבוי שיש ברשותו לא הייתה מבישה את יו הפנר בעצמו . יצאנו מהדירה כאשר לקחנו 600 ש"ח , רסיבר ומיני דיסק . בדרך הביתה עצרנו ליד איזה שלושה הומלסים ולכל אחד נתנו 200 ש"ח " רובין הודים ממש " חייך עלי יוני בחיוך עגום . נכנסנו לדירה הלכתי להתקלח ואח"כ נכנסתי למיטה, חיבקתי את נוריתי חזק ולחשתי לה " הכל יהיה בסדר " .
- למחרת נורית חזרה מהעבודה וסיפרה שיואב לא הגיע לעבודה וכנראה הוא יעדר לזמן רב. השמועה אומרת שהוא הסתבך עם העולם התחתון, מה שלא מפתיע אף אחד הוסיפה נורית, ואבא שלו מחפש לו מחליף. אחת האופציות הראשיות זו נורית מה שאומר קידום בשבילה . מאותו יום החיים פתאום נראו וורודים נורית קיבלה את הקידום, אני תרמתי את השלל מהדירה של יואב לארגון שעוזר לנכים שבו גם התנדבתי. אני לא שכחתי את המקרה עם יואב רק שמתי אותו במגירה נעולה היטב אצלי עמוק בראש ונראה שכך עשה גם יוני. החיים האירו לי פנים כל כך שגיליתי ליוני שאני הולך לבקש את ידה של נורית בקיץ והוא מרוב שמחה כמעט שבר לי את העצמות בחיבוקים.
- חודשיים אחרי האירוע עם יואב יוני התקשר אלי באמצע היום ואמר " שהרובין הודים " צריכים לצאת למשימה נוספת. הוא סיפר לי שאיזה ארס הרביץ לאחיו הקטן בביה"ס וצרכים להחזיר לו שן תחת שן תחת הרבה שיניים. אני התעצבנתי על יוני ואמרתי לו שהוא משוגע וירד מהפסים, לא צריך להגזים מי מאתנו לא חטף מכות בביה"ס. יוני שתק איזה רגע ואז בקול שקט אמר לי שכאשר מישהו צובט לאישתי לעתיד תתחת זה נראה לי בסדר לקטוע לו שתי אצבעות, וזה שהאח הקטן שלו שוכב מחוסר הכרה ברמב"ם עם שברים בצלעות, סדק בגולגולת, והפרצוף שלו נראה כמו של גיבור מחבורת הזבל אז זה לא בסדר. שזה שאני חושב שהוא משוגע מעליב אותו מאוד, והכי הכי פוגע בו שבפעם היחידה בחיים שהוא מבקש ממני עזרה אז אני לא שם בשבילו. לפני שהוא טרק לי את הטלפון בפנים הוא הוסיף שיהיה לי חיים טובים עם אישתי וכשיחזור לי השכל והערכים אז שאני אתקשר עליו. ישבתי במטבח עוד איזה שעה אחרי השיחה מבולבל נורא, לקחתי את הג'סטי ונסעתי ישר למשרד של נורית. איך שנכנסתי היא חייכה עלי ומיד השוויצה במשרד החדש שלה ," תראה יש לי חלון ורואים ממנו את הים " אמרה נוריתי, אני לא הגבתי נורית הבינה שמשהו לא בסדר ואז פתאום זה נשפך לי החוצה, סיפרתי לה הכול על השיחה שהייתה לי עם יוני ועל מה שעשינו ליואב . נורית הייתה בהלם מוחלט, ואז בקרירות היא אמרה שצריך לעצור את יוני לפני שהוא יפגע בעצמו.
נסענו לקיבוץ שלו ואיך שהגענו ראינו אותו נכנס לאוטו צעקתי לו שיעצור אך הוא נסע. נסענו אחריו ופנינו לאיזה דרך עפר שמובילה לבית נטוש בתוך אחד הפרדסים בשרון. נעצרנו לידו ויצאנו מהאוטו, יוני עמד מולי בשקט ולפני שהספקתי להגיד משהו יצאו מהמבנה 10 חברה מגודלים נראים כמו בני 30 ומעלה. אחד מהם ניגש ליוני ואמר " נו אז לשפן האשכנזי הקטן לא היה אפילו את הביצים להגיע, אז הוא שלח את האחים החנונים שלו ומה חשבתם שיקרה לכם ? ", " מי זה אבנר " שאל יוני בשקט, " למה מי מבקש " שאל הארס הקרוב עלינו " קוראים לי יוני ורק באתי לספר לך מה עשית לאח הקטן שלי בן ה10 , אתה יודע שהוא שוכב ברמב"ם מוחסר הכרה , אתה מבין את זה ? " שאל יוני " מה אתה רוצה, האח המפגר שלך דחף את האח הקטן שלי ומי שמתעסק עם האח שלי מתעסק עם כל המשפחה שלי ועכשיו תעופו מפה לפני שמיון יחשב כהצלחה בשבילכם " ודחף את יוני. הדבר הבא שקרה זה שיוני בלי לזוז מהמקום שבר לארס שתי צלעות ואת המפרקת בשני אגרופים מהירים. מנקודה זו השתלשלות האירועים לא הייתה ברורה אבל המצב הדרדר מהר מאוד לבלגן נוראי, כאשר כל 9 החברה הנותרים קפצו עלינו. אנחנו הגבנו כמכונות מלחמה מאומנות היטב, נלחמנו על חיינו הכנו כדי להרוג לא לשתק לא להכאיב פשוט להרוג מכות לצוואר, למפתח הלב ולראש . סיום האירוע היה בירייה. הסתובבתי אחורה וראיתי את אחד הארסים מתמוטט מאחורי כאשר האקדח שלו מכוון לכיווני ומאחוריו עמדה נורית עם האקדח של יוני ביד. נכנסו למכוניות בשקט ונסענו לדירה. השארנו 10 גוויות של חלאות אדם במבנה הנטוש.
- מיום זה חיינו הפכו להיות הזויים, חיינו בפחד שכל רגע עלול להופיע שוטר בדלת ולקחת אותנו למעצר. סיכמנו בניינו שאם דבר כזה יקרה נלך בלי לעשות בעיות. כמובן לא סיפרנו על המקרה לאף אחד ויוני ואני סגרנו בניינו שאם באמת יגיע שוטר אז אנחנו ניקח את כל האשמה ולא נספר להם על נורית. יוני לקח חל"ת ( חופשה ללא תשלום ) מהצבא בטענה שהוא צריך לעזור לחבר וכך חיינו שלושתנו בדירה. באחד הערבים היותר שפויים שהיו לנו יצאנו לשתות איזה בירה ובדרך חזרה הביתה שמענו צעקות של גבר מאחת הדירות ומיד אח"כ היה צליל חזק של מכה. לא יכולנו לזוז, אחרי רגע ראינו אישה קטנה רצה החוצה מחדר מדרגות שלפנינו וסימן אדום על חצי מהפנים שלה. ניגשנו אליה ונורית שאלה עם הכל בסדר, ואולי היא צריכה עזרה ואם היא רוצה שנקרא למשטרה . האישה הביטה בנו בעיניים דומעות ואמרה " אל מה אתם מסתכלים ?, תעופו מפה אל תתערבו בעניינים לא לכם. ומשטרה, מה המשטרה תעשה ? " והתרחקה מאתנו.
- ערב זה היה הפתח לתקופת הפעילות של " הרובין הודים ". במשך החודשים הבאים יצאנו שלושתנו לעוד 4 מבצעים נוספים שבכול אחד מהם השארנו גוויה עד שתים. את עבודת מציאת הקורבנות עשתה נורית, היא אספה מידע על אנסים, בעלים שמכים את נשותיהם, גנבים וכל מני חלאות דרך המחשב של משרד הפנים שבו עבדה. נורית הייתה שולפת לנו כתובות, ויוני ואני היינו מגיחים באמצע הלילה כמו איזה זוג "סופרמנים " מקומיקס הזוי ועושים את העבודה בשקט מוחלט .
המבצע החמישי היה משמעותי. שוב יצאנו באמצע הלילה לאיזה אבא אחד שאנס את הילדות שלו במשך 6 שנים והרביץ לאישתו, נכנסנו לחדר השינה ומצאנו איש אחד רופס ושמן ישן בתחתונים, ואישתו ישנה מכווצת בפינת המיטה. הרדמנו את שניהם עם חומר סודי שסחבנו מהצבא. יוני העמיס אותו על הגב ואני לחשתי לאישה המסכנה באוזן " אל תדאגי יהיה בסדר, אנחנו מהטובים". נסענו עם החלאה לים ותלינו אותו על אחת הסוכות של המציל. השארנו מכתב התאבדות מפוברק ובו כתבנו שהוא מצטער על שהוא פגע בבנות שלו כל השנים ועוד ועוד.
– לאחר שחזרנו לאוטו פתחתי את הפלאפון וראיתי שיש לי 7 הודעות מנורית חייכתי לעצמי ואמרתי ליוני " סע הביתה אישתי צריכה אותי "
כשהגענו לדירה נורית כבר הייתה תלויה במקלחת ללא רוח חיים ובמכתב היא כתבה :
" אהובי טעיתי בכתובת, נורית ".
לא יכולתי להפסיק לבכות ישבתי על הרצפה מולה ובכיתי כמו ילד. נוריתי היפה שלי הייתה תלויה במקלחת לבושה בבוקסר הירוק וחלוצת אמצע המסלול שלי . יוני לקח אותי ושם אותי במיטה.
- הייתי חולה שבוע, לא דיברתי אם אף אחד. יוני היה מגיע כל יום בצהרים ומאכיל אותי. יוני המשיך לצאת לעוד כמה מבצעים לבד, היה לו חבר קצין מודיעין בצבא ששיתף אתו פעולה ונתן לו מידע על חארות . ובכול הזמן הזה הרגשתי שאנחנו עושים, ועשינו טעות נוראית.
- היום בבוקר יוני חזר הביתה ממבצע קמתי מהמיטה ניגשתי לסלון נעמדתי מולו והתחלתי להסביר לו שאנחנו חייבים להפסיק עם המבצעים האלו. יוני הסביר לי שאנחנו הדבר הכי טוב שקרה לעיר הזו, ושאנחנו הכוח ההגיוני היחידי שבאמת עוזר לאנשים, אנחנו נותנים תקווה למשפחות במצוקה. פתאום נתקפתי התקף של היסטריה כללי וצעקתי עליו שהוא יצא מדעתו ושאנחנו מסתובבים בעיר הזו כמו איזה צמד מלאכי המוות ומחסלים את מי שבא לנו, ואנחנו הרגנו את נורית רצחנו אותה בדם קר. על הקטע הזה עם נורית חזרתי מספר פעמים. " אמנון תרגע קח את עצמך בידיים , לך לשטוף פנים תראה איך אתה ניראה " יוני צעק עלי , הסתובבתי וניגשתי למקלחת .
פתאום היה צלצול בדלת ויוני ניגש לפתוח, שמעתי אותו אומר " לא תודה חמודים תרמנו במשרד " ומיד אח"כ " תירגעו חמודים " לדירה נכנסו שני ילדים בני 13 חמושים באקדחים והובילו את יוני לסלון " אתה יוני ? " אחד מהם שאל " כן, וניראה לי שיש פה טעות איומה חמוד? " ניסה יוני להרגיע " לא אין פה שום טעות , קוראים לי שלום וזה אח שלי חיים ואנחנו מהמשפחה של אבנר. ורק באתי להגיד לך שאתה והחבר המזוין שלך הרגתם את כל המשפחה שלי ועכשיו במקום ללכת לביה"ס אני ואחי עובדים ומפרנסים את אימא שלנו כי גם את אבא שלי הרגתם חתיכת חוליגאנים חסרי אחריות, אז תדע לך שזה נגמר וחיים ואני באנו לעצור אותך ואת החבר שלך לפני שתגרמו עוד נזק " ולאחר הנאום המרשים הפספוס רוקן מחסנית שלמה של 9 מ"מ לתוך יוני בלי לחשוב פעמים. יצאתי בקפיצה מהמקלחת ובעטתי באחד מהם. כנראה שהם לא ראו אותי כי הם נורא נבהלו, הפספוס שבעטתי בו אף אחורה וניחבט בטלוויזיה נשכב אל הרצפה ולא זז, ואח שלו הספיק לירות לי כדור בבטן לפני שהספקתי להשתלט עליו. נפלתי אחורה, זחלתי לכיוון אחד האקדחים שכבר הספקנו לאסוף לדירה ולפני שהוא הספיק לירות בי שוב יריתי לו כדור בין העניים הילד התמוטט במקום
ואני זחלתי לטלפון להזעיק עזרה .
