שירים

נאיביות ?!...

 
 
תמיד אמרתָ : " יש לך לב של אבן,
                       את אינך מבינה דבר."
 
ולא הבנתי מהו לב של אבן.
 
תמיד טענתָ : " את כולך עשויה זכוכית וקרח,
                      ואין בך שום דבר."
 
ובאמת שלא הבנתי מה בליבך עבר.
 
אך כשהלכת,
כבר הבנתי את מה שתמיד אמרת.
הבנתי למה התכוונת באומרך : אבן,
קרח, זכוכית ושום דבר.
משום שכשהלכת,
שמעתי איך ליבי , בקירבי,
ברעש גדול וחזק, התפרק ונשבר.

תגובות