-כשהלכה

לתוך עצמה

היתה בעולם

שבו הכאב והשמחה

הגיעו לטרום-הסדר

רקדו במין ערבוביה מסודרת

כשהלכה לתוכה

נבט בה רעיון

אולי קיומה

למרות הכאב

לא חסר משמעות

אולי קיומה

על אף התמימות

-קדוש!

וכשהבינה סופסוף

הכל נהיה דחוף

כראותה

שויתרה לעצמה

על עצמה

על מה שחלמה להיות

על האור בפנים

שחיפשה תמיד

על הטוהר שבוהק בעיניים

אמונה ופשטות,

שמחה של תמימות

כשהבינה פתאום

שבה אל עצמה,

אל מה שהיתה

..אז

כשהבינה

סלחה לעצמה!