וְשִׁירָה אֵין בִּי עוֹד

בִּשְׁקִיפוּת הָעֶרֶב נִגְלִים

יְעָרוֹת מִלִּים מְפֻיָּחוֹת

כֹּחַ עָלוּם מֵנִיעַ רַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת

לְחוֹלֵל עַל מַצָּע אֶפְרָם הַמִּתְקָרֵר.

עַל בְּהוֹנוֹת, מְחוֹלֶלֶת אֶל הָרִיק

הַכָּסוּף, עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר

לְרַחַשׁ רוּחוֹת מְדוֹבְבוֹת שִׁטִּים,

לְלַחַשׁ אֶלֶף שְׁנוֹת בְּדִידוּת.

מְחוֹלֶלֶת בִּשְׁתִיקָה וַעֲדַיִן

מְבָרֶכֶת עַל אוֹר יוֹם,

נוֹשֶׁקֶת לִזְהַב שׁוּלֵי עָב

וְיָדַי שֶׁרָפוּ מַחְלִיקוֹת כִּמְשׁוֹן שָׁנִים