שירים

איש היונים

 

עומד כל בוקר ומאכיל יונים

בשכונת רביבים.

ידיו המגוידות מספרות

להן סיפור חייו-

על נטשה שנותרה בניכר

וליל -כפור ודלף ביכה את הכר.

על עצי הלבנה

ששתלו בו תיקוות.

היונים הומיות,קשובות

ורחש אברותיהן

נוטע בו חום ובטחון להמשיך,

 לבצוע הלחם לפיסות דקיקות

וללהג עימן במבטיו עוד ועוד.

 

ואני תמהה-

איך לא ידע כאן לאסוף

מפרורי -החיים אפילו

קמצוץ אהבה אנושי אחד?
7/5/09

תגובות