פנטזיה על נושא לא ברור

חיוך שיניים לבן היה לחקלאי השחור

שחורק עד היום מול המכלאה,

בטנדר אדום,

עם לוחיות מטושטשות.

את היית עזר כנגדו

עם הכתפיות הדהויות,

היית מחייכת...

ומתפרצת.

במכלאה רבץ פר מפוספס

מסמיך לובן וגועה חדות,

הסתדרתם,

לא עשית בעיות.

צריף הקצה מארח כעת מרצה

על פרקט של חום מוקרם

ופרגוד אדום, בוהק,

מכהה מדרך כף רגל

של קהל מבקרים מגוון,

המגלה עניין.

סלולארי בקרבם ממחזר צליל

ולאחר כבוד מוצא איש מן האולם,

את כבר שמעת סיפורים,

הן התרוצצת כאן המון,

עם קנקן של מים קרים

וסידורים אחרים.

אצל סיטונאי הזהב,

ליד המשחטה,

נשדדה מרבית התכולה

ובמטווח העירוני

מכוון צופה למטרה

במחצית של עין עצומה

ומחצית של נימה לבנה.

בשלב הזה כבר הייתה כתפך חשופה

אך החיים הסתיימו פתאום

רבע לפני שנאהב

כי דקתיים לפני הערפל

התפתחו אצלך סימני שרב.

חיוך עצוב נסוך עכשיו

על פניו השחורות

של חקלאי עם לב זהב

שחורק עם מעדר

וחופר... וחופר.