דממת הלב

אש מלחכת את חזה

מאותתת,  מתריעה

כמו מצדיקה החלטה

שנפלה על לוח אבן ביודעין

שעליו מעשה בריאה

כמו מאשר החלטה

של בחירה מכאיבה

שלא לראות  שוב

עייני שקד כמהות

לא לחוש שפתיים סדוקות

שהפיקו מרגליות

בחירה שנטעה חיים

שתניב אושר ברבות הימים

האש יוקדת בדפנות הלב

מכאיבה ביתר שאת

ממחישה את שלא יכולתי לתת

בחשכת ליל חוזר לחורשה

לועג לאכסמיה ומפנים 

שתכבה הבעירה

תבוא המחילה