שירים

בתכריך השתיקה
עטופה נפשי
אני דמומה
וּמְכלה עצמי
והנפש נאבקת
רוצה היא לפרוץ
רוצה היא לצרוח.

אין קשה יותר
מצער השתיקה
שאני נושאת
מתוך בחירה
מתוך האין ברירה
מתוך התחשבות
מתוך מסירות.

וכך ללא קרב
נשקי פורק
דגל לבן הונף
ושִלחתי נפשי
לשבי!

שִלחתי -
לבלי שוב!

תגובות