יצירות אחרונות
אשליית קיומנו (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -26/12/2024 21:55
שיר השבוע - נִסִּים הֵם סִימָנִים (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/12/2024 21:54
מה איתנו מה איתם (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/12/2024 21:42
ציר הזמן לוחש הלאה ... (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/12/2024 20:33
רַק עוֹד רֶגַע, (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/12/2024 13:43
מעשה באפרים חתולים שקיבל מכתב מהגנרל פרנקו (4 תגובות)
עונתיים /סיפורים -26/12/2024 10:42
חנוכה בניו-יורק ,אי-אז (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -26/12/2024 09:21
It's Boxing Day morning here in London (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /הודעות -26/12/2024 09:07
כותבים בכיף כמו בילדותינו (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -26/12/2024 05:20
סיפורים
בדידות סוערת \\לפי המשפט של בלרינה ****** ערכתי את הסיפור שוב לאור ההערות הבונות ...
בדידות סוערת
צמרות העצים נעו להם כאחוזי תזזית עם משב הרוח העז ששטף את השדירה. ישבה במכונית בוהה בעלים היבשים שהתעופפו ויצרו להם עמוד סיבובי- מעין סופת טורנדו קטנה שנסחפה לה במורד הרחוב. איך הכול התחיל חשבה לה?.. הטלפון צלצל בוקר טוב נשמע מהעבר השני קולה של המזכירה. דניאל נסע מעבר לים ללא תאריך יעד חזרה, יש עבורך מכתב וחפצים אישיים שאשלח עם השליח לקראת הצהרים. בחיר ליבה האחד והיחיד גבוה, עיניים כחולות כים שיערו בצבע חום מתבדר ברוח תמיד היה חיבוק בשבילה בצער ובשמחה. נותר לה רק לצעוד איתו בשמלה לבנה לעבר חופת השקיעה ולהתעורר לזריחה של בוקר התיישבה על הספה רועדת לא הבינה מה קרה הרי עד לפני מספר שבועות ישבו במסעדה שאהבו ותכינינו את החתונה.. עברו ביחד בדידות סוערת על רשימת המוזמנים מקרב, חבריהם את טבעות הנישואין בחרו ביחד. שמלת הכלה כבר נבחרה בחנות הכי אופנתית בעיר. **** יום חסר מנוחה עבר עליה עד לבוא השליח שהביא לה, קופסא בתוכה היו תמונות משותפות מטיול ביחד שרשרת עם תליון של לב ומעטפה . בידיים רועדות פתחה את המעטפה "שלום לך אהובתי את בוודאי מופתעת על נסיבות נסיעתי היה עלי לנסוע ואיני יודע מתי אחזור…. משאיר בידייך את ההחלטות להמשך חייך .. לא יהיה כעס לכול החלטה שתקבלי רוצה שתהיי מאושרת." ממני באהבה דניאל. ימים שלמים לאחר מכן ניסתה לדלות מידע ממשפחתו ומהחברים. האם יש איזה סוד שהסתיר ממנה ? אולי יש לו אהובה משפחה. שאלות ללא מענה.. שעל פניה מסיכה ביטלה את ארגון החתונה. ליבה צר כרחוב חשוך ללא מוצא דמעות זלגו על, פנייה היפות כנשור העלים בבוא הסתיו סערה שטפה זריחה ושקיעה בכול גופה.
@איריס בכר\\כל הזכויות שמורות.
4.6.09
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |