אוהלים נטויים

מוות

לחיילי עופרת,

באוהלים נטויים,

מאובקים,

ממול שקשוק שרשרת,

דמומה,

לולאת זבל קוצנית

מסתלסלת,

שלט כניסה בפתח עיירה,

שופעת שירותי רווחה,

אפוף ריחות רעים,

שרב צהריים עוטה

על פאתי מדבר,

כמו סרט

על הזיות

טרוטות עיניים מרובות,

בארובות ילדות כהות,

נמוכות קומה,

דממה כמעט מופרת ,

במסדרון בית החולים,

של אנושות שנעלמה

תחת חולות מדבר,

ענק,

שעון החול שלך

אזל מכבר

אל מדרונות רכים,

חום ערפילי מאפיל

על צחצוח חרב,

כמעט יורד ערב

ועדיין מחניק

מול לובן עיניים,

מעיק,

איום של חרב

מסנוורת,

עורבים עדיין

אורבים לטרף,

מעופם איטי,

פרגוד אבק מצליל

דמויות כערפל,

מתנודדות

בשקט של זמן הסערה ,

גלשון נטול גולש,

מתבדר ברמה המדברית,

מתצפת ממעל על פגר,

עד שבוהקת הפטרייה

בענק,

פורצת סגר,

מנפצת כל, דוחסת

אל אופק אדום,

סוחפת אל אינסוף,

שוצפת,

אל משברי ענן,

ממיתה בשנית

את שמת כבר מזמן

ואת עדיין שומעת

רוחות מדבר שורקות

מוות.