אשת גיל גבורות

ישבה היא  על ספסל בשולי מדרכת,

אישה שבעת ימים בגיל גבורות,

שבעת ימים אכן, אך גם שבעת חיים

מביטה באדישות אל החולפים והשבים.

כסותה כבד לימי הקיץ החמים,

שומרת חום גופה מפאת צינת שנים,

יושבת בשתיקה, רק בעיניה שחה,

בהרף עין של מבט  על רגעים חולפים.

שרדי  יופי נעורים  חרטו קמטי פניה,

שער ערמון עטור, הכסיף בחלוף עיתים,

מה רבו אהבותיה בחלד עלומיה,

נעורים חלפו מאז, במשב של השנים.

במה עוסקת את אשת גיל גבורות,

עיני  ברנש חולף מקשות בשאלה,

והיא משיבה בשקט בעיניה הלחות,

יושבת וממתינה, רק יושבת ממתינה.

© כל הזכויות שמורות