עולמות מקבילים

עולמות מקבילים

תחילה נפגעים.

אחר כך את הזיכרון נושאים.

מצפינים במחשכים,

מאחסנים בתיבות אוצר סגורות ובחדרים אפלים.

והימים חולפים,

נעים במחול הדקות.

הנאספות, המכסות במסתרים

את שנם במעמקים,

ועתיד להתגלות עם השנים.

ובאשמורת תיכונה,

עת נשמות חולפות בין המוות לחיים,

יראו אדים עשנים,

עולים מן התיבות

מטפטפים וזולגים.

והקצתי בבהלה

למשמע רחש לא ידוע

נשמתי נעתקה

ויכולתי לחוש,

איך מתוך גרוני השד עלה

כל הזמן היה לצידי

רדום ושקט

אבל עכשיו, חי ובועט.

תובע לשוב אל החיים.

קורא תגר, עומד מולי.

עכשיו זה אמיתי, הצל ואני

אני מכה, הוא חומק

אחר כך יורה, הוא צוחק

עייף ומותש צנחתי על האדמה

להלחם בצל, זה לנצח את עצמך.

כשהתעוררתי, אחז בידי

ואני הלכתי איתו, לאן שהוביל

חזרנו יחד לאן שהכול התחיל

אז ראיתי כמו בסרט

ילד גדל לנער, הופך לאיש,

וכל הזמן הזה, הצל שם, לידו.

תחילה נפגעים

אחר כך את הזיכרון נושאים

מצפינים במחשכים

והצל הזה תמיד איתנו,

כמו חי בעולמות מקבילים.