אבי היה שרוי בעלטה כבתוך באר עמוקה, הלך במחילות אפלות, גישש את דרכו במחשכים רצה לצאת מתוך האופל אל נקודת האור שהאירה אליו אי שם מלמעלה. בכל פעם שהביט מעלה ראה שעון קיר גדול שצמד מחוגיו הצביעו על שעת חצות. המחוגים קפאו על מקומם הזמן עמד מלכת. אבי לא נכנע הוא חיפש את דרכו החוצה מהמבוך. מדי פעם הצליח לטפס לרמה גבוהה יותר והגיח מהעלטה אל אזור הדמדומים, אזור מואר באור אפרפר. כשהגיע לשם שמע קולות מלמול מילים שנאמרו בצלילים גסים וכבדים כאילו תקליט מתנגן במהירות איטית.
פעם חש בידה של הגר האוחזת בידו הוא ושמע בבהירות את קולה " אבי יקר שלי מדוע זה היה צריך לקרות לך? מדוע לא נזהרת מדוע פגעת בעצמך, הרי אתה יודע עד כמה אני אוהבת אותך." הוא ניסה לסמן לה כי שמע אותה, סימן בתזוזת עין. הגר הבחינה בתזוזה קראה לרופא ש" הבט דוקטור הבט, הוא מגלגל בעיניו." הרופא הביט באבי והשיב לה
" זה שום דבר, זו תגובה לא רצונית איזה שהוא רפלקס אל תפתחי ציפיות." חוסר אונים שטף את אבי הוא שקע שוב אל תחתית הבאר העמוקה ושוב החל לשוטט בתוך המחילות האפלות מחפש את דרכו לצאת. לגבי אבי מימד הזמן היה חסר משמעות, מבחינתו שעת חצות הקפואה הייתה מימד הזמן היחיד. הוא לא ידע האם הזמן עמד מלכת, האם הוא חולף וכמה זמן עבר מאז שקע באפלה הסמיכה.
באחת מפעימות הזמן,.לאחר שהות מה במחיצת הזמן הקפוא הוא חש שוב ביד מושטת המנסה למושכו מעלה.. הוא אחז ביד מתחנן שתרימו שתשלוף אותו מתוך האפלה. הוא ידע כי הייתה זו ידה של הגר, הוא שמע את קולה הכבד והאיטי אומר לך, " יקירי אני עוזבת אותך לזמן מה, קיבלנו הודעה שעלינו להתייצב בבית החולים בדנבר, מיכל ואני טסות מחר לארה"ב, אנא יקר שלי הילחם למעננו."
המילים חדרו אל תודעתו ניתכים ככדורי ברד על תוף מרים. הוא הבין את אשר אמרה, בעיקשות לחץ ידה, שלדידה של הגר היה זה כעין עווית יד לא רצונית. היא ניתקה את ידה מאחיזתו, אבי זעק באפלה, "הגר, הגר," והחליק שוב על הבאר העמוקה לחיי השוטטות במחילות האפלות של הזמן האבוד.
הימים חלפו אך הזמן של אבי עמד מלכת. באחד מאותם ימים שמחוג הזמן הקפוא שרט בהם כשעברו ונמוגו, שמע אבי קולות מאי שם. קולות בעלות צליל עדין כפעמוני בדלוח. מתוך בליל הקולות שמע בברור " אבא שלי, אבא יקר שלי בוא אלי, קום כבר אני אוהבת אותך," הוא חש ביד קטנה וחמה נוגעת בו, חום רב זרם מידה וחימם את גופו הקפוא, הוא חש ביד העדינה שהושטה לו והחלה מושכת אותו כלפי מעלה אל האור. הוא חלף על פני שעון הזמן הקפוא והמריא מעלה, דמעות חמות מעיניה מעייניה של מיכל צרבו בגופו הוא המשיך לנסוק מעלה, נקודת האור הלכה והתרחבה, שריגים של אהבה נכרכו סביבו, מיכל הקטנה משכה אותו מתרדמת עמוקה אל התודעה.... אבי פקח את עיניו.
++++
זמן מה חלף מהעת שפקח את עיניו עד שהבחין בברור את המתרחש סביבו, הוא ראה את הגר ישובה על כיסא סמוך למיטתו. מיכל יושבה לידו ומחבקת אותו. הוא הסב את פניו אל הגר וגנח
"האם אני חי ?" הגר הביטה בו והשיבה בצחוק מהול בדמעות שמחה,
"כן יקיר את חי ועוד תמשיך בכך שנים רבות." אבי עצם את עיניו, המאמץ הראשון שהשקיע סחט מכוחותיו המדולדלים, הוא הביט שוב בהגר כשידו מלטפת את בתו הקטנה
"מה עם מיכל האם השתנה דבר מה אצלה ?"
"כן הרבה מאד השתנה ," שחה הגר תוך שגחנה אליו מלטפת את פניו " הבט בה יקירי ראה את שפתיה האדומות ולחייה הורדרדות, עברנו את הניתוח בהצלחה בל תשוער, תהליך ההחלמה היה כל כך מהיר שגרם לכולם שם בבית החולים להתפעל ולהשתאות." היא צחקה בקול רווי אושר.
"כמה זמן הייתי בתרדמת," היקשה אבי בעקשנות. מיכל ששתקה כל אותה עת נשכבה לצידו של אביה, ליטפה את שערותיו הסבוכות ואמרה בקולה המתוק " אני אוהבת אותך אבא שלי, התגעגעתי אליך כשהיינו שם רחוק ואימא הייתה עצובה ובכתה כל הזמן."
למרות הלאות שחש בכל חלקי גופו, הוא אחז במיכל חיבק אותה נשק את פניה ואמר
" גם אני אוהב אותך קטנה שלי, לעולם אוהב אותך." הוא הסב את פניו והביט בשאלה אל הגר ושאל שוב בחוסר סבלנות,
" כמה זמן אני מחוסר הכרה ? "
" כמעט שלושה חודשים "
כיצד הסתדרת עם התשלום, מהיכן השלמת את הסכום החסר הרי לא היה לנו ממי ללוות, ואני, הרי אני חי נכון ?" הגר התעלמה מהערתו האחרונה.
"הסתדרנו מצוין היה לנו כסף למכביר," חייכה אליו כממתיקת סוד.
"כיצד הסתדרתן ?" הקשה אבי שוב "מהיכן הכסף ?"
" אתה זוכר אולי, ביום בו נפגעת בתאונה, מילאת טופס הימורים של הלוטו בצירופים שונים, כשיצאתי לעבודה הבחנתי בו חשבתי ששכחת לשלוח אותו, אז אני שלחתי אותו. טופס זה זכה בכל הקופה, אנו זכינו בסכום של מיליונים לפני מס כמובן. הסכום הספיק לתשלום עבור הטיפול הרפואי ולעוד דברים אחרים, וסכום אדיר נותר עוד בבנק.".
אבי עצם את עיניו העיפות הכריעה אותו הוא הניח לגופו לשקוע אט, אט בשינה. שבריר שנייה לפני שנרדם הבזיקה מחשבה במוחו והוא לחש לעצמו
"אם זו לא הייתה פגישה עם הגורל, אז באמת שאינני יודע פגישה עם הגורל מהי."
