שנינו

                               שְׁנֵינוּ

הוּא הָיָה

לִי

תַּת-הַהַכָּרָה.

אֲנִי הָיִיתִי

לוֹ

הַמַּצְפּוּן.

הוּא הָיָה

הַסּוֹהֵר

הַמּקַרְקֵשׁ בְּמַפְתְּחוֹתָיו

הַצְּרוּרִים

וּמוֹצִיא אָסִירוֹ

לְאֶפֶס שְׁעוֹת

חֹפֶשׁ

בְּאוֹר עַגְמוּמִי

שֶל סְתָו.

אֲנִי הָיִיתִי

שֶׁמֶשׁ

אָבִיב

בַּחַלּוֹן-חֲדַר-

דְּוַיּוֹ

       הָאַחֲרוֹן.

הַסּוֹהֵר

      לֹא הֵבִין

      לֹא זָכַר

               וְאוּלַי כֵּן

אֶת הַשֶׁמֶשׁ.

וְאוּלַי לָכֵן

זָרַחְתִּי

        עָלָיו

             מֵעוֹלָם.               

כל הזכויות שמורות לאביטל שכטר©