השירה

השירה                                      06.01.2009

כל עוד השמש את פניי מאירה

 את קרניה  ונוגהה מפיצה

ועל ליבי מקרינה שפע אור ואהבה

את רוחי מלחכת ואת נפשי עוטפת

זורם בי הניגון שכולו רחום וחנון

משרה את כולי בעידון

מנחה אותי למקום הרבה יותר מתון

משם נולד לו עוד ניגון, בשלווה, נטול סיכון

מקום בו נחה ההשראה

שאליי את פניה מאירה

מפנה מקום ליצירה שאת נפשי כובשת

ואת רוחי מלבבת ובעדינות אותי מלטפת

ואני כבר מאושר לא מרגיש זר

כשהשירה בתוכי מתמקמת, ואותי בעדנה לוטפת

את ייעודי משמרת ועליי מכל משמר חובקת

ונפשי בעדנה מתרפקת על השירה שאותי אופפת

אלול

כל הזכויות שמורות