שיר קיץ שלפני שלוש שנים

יותר אני לא רואה

ויותר

אני לא מרגישה,

הכל ריקני

קיץ בחוץ, שמש יוקדת

הזיות שמתאדות לפני שהופכות אמיתיות

זיעה לחה, זיעה מבלבלת זיעה מסחררת

דבר לא אמיתי, רוויה של זיוף, התאדות של אמת

יש באוויר רק לכלוך

ובזכרוני רק געגוע קר,  גשם יקר

את החורף אני זוכרת בחיוך מתוק

רגשות קיימים, אמיתיים, עצומים,

חודרים עמוק

אל גבול השמחה שמתהלכת כלולין על חבל הכאב

הכאב הזה מיהר לעקוץ בכל הזדמנות נדושה

אך לאורך חורף רומנטי ניצחה אותו האהבה.

אני זוכרת שהאף שלי קפא מקור,והשמיים לא נגלו לענינו מרוב עננים

הסתכלתי בעומק על תווי פנייך ועל לחייך גיליתי מספר נמשים

העיניים שלך נעמדו מול עיניי בגוון קר ומקפיא, אך המבט הטוב שלך

חימם את נשמתי

את הרקע קישט לו הקור שנכנס כל כך עמוק אל תוך תוכי

הוא האדים את ידי והאהבה כך עוללה גם ללחיי

והנה חזר המבט שלך שמלא באש כחולה,

הוא חימם אותי ויותר לא היה לי קר