לְךָ

לְךָ

נִסִּיתִי לְחַפֵּשׂ

בְּךָ

אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת הַגְּנוּזִים

שֶׁהִבְטַחְתָּ לִי בִּשְׁתִּיקָה

שֶׁאֶמְצָא.

זֶה הָיָה

קָשֶׁה

כְּמוֹ לְחַפֵּשׂ

פְּרָחִים

בַּמִּדְבָּר.

בְּסוֹף מַסָּע מְיַגֵּעַ

בְּלֵב הַצְּחִיחוּת

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ

מָתוֹק

עָזַבְתִּי

אֶת מִדְבַּרְךָ

וּבְיָדִי

פֶּרַח בּוֹדֵד

אוֹ שְׁנַים.

הֵם לָהֲטוּ

לְעֶבְרִי

כְּלַהַט אַהֲבָתְךָ

הַחַמָּה

כְּרוּחַ הַקָּדִים

חַסְרַת הַמַּעֲצוֹרִים

וַאֲנִי הִסְתַּפַּקְּתִּי

בְּפֶרַח אֶחָד

אוֹ שְׁנַים.

כל הזכויות שמורות לאביטל שכטר©