מחכה לתחנה

מחכה לתחנה

יושב בתחנה. לא מחכה לאף גלגל

שייקח אותו ליעד הבא.

בגדיו כבר כצבע המדרכה,

אינני בטוח אך יש לי הרגשה שם היו פעם

אחרת.

אישה עיוורת מגששת ועוברת

ליד, אך כלבה הרואה בשבילה ומריח

שמשהו בו מוזר.

תופס את הראש,

אם בכאב או אם בייאוש,

אין לדעת,

אך במחשבה על המצב.

אולי גם רצה כלב שינחה אותו,

וידע להפנותו מפני סכנה

כמוהו.

זה כבא יולי אבל פליז

זה כל מה שיש ללבוש,

אולי זה גם מסתיר טוב יותר

את העובדה שמתחת יש רק עצמות.

אישה שלא הייתה זורקת תו שקל

או מבט או אפילו מילה בעל פה או בכתב,

נותנת לו עכשיו

סיגריה.

נשכב....

            מאוהב...

                         בקמצוץ העשן שממלא את ריאותיו.

הולך ונשאב יחד עם חייו.

והוא

בתחנה מחכה ולא להסעה.

אלה לפגישה נחוצה עם סיגריה קפוצה

מצוצה, מחוצה יחדיו

עם חייו.