ללא אתנן

     ללא אתנן

נעלמת ,חיפשתיך לשווא

רוחי כנחל אכזב.

את היית ההשראה להגיע

תחושותיי בעולמך להביע.

צערי מר ככוס תרעלה

עלי בימות נפשי ערלה.

היית בי ואני בך הייתי ספוג

אהבתך נעלמת עוד רגע תפוג.

ידי מעצמה עולה ויורדת

מנסה בלעדייך את המורדת,

אנא חזרי, נאמן לך מבטיח

ליבי לך יוגש באדום השטיח.

יבשו המקורות נפשי עקרה,

אנא השבי לראשי עטרה.

בלעדייך מוזתי הכול מעונן

ושירי ריקים כזונה בלי אתנן.

©כל הזכויות שמורות ליצחק רייויט