חוסר ממלא

מודה אני לפניך אל חי וקיים,  

על שנתת בליבי עיניים, הרואות ונראות בעולם.

מודה אני לפניך צור העולמים,

על שהענקת לי בחסדך,

נשמת חיים.

השעות במהירות חולפות,

מילים שנאמרו אינן שבות.

לעתים נדמה כי הזמן מבקש להדחיק צורך,

 הצורך לאפשר ביטוי מלא לרגשות.

אך במקום בו יש חוסר בזמן,

נטועות להן בעדנה מתוקה רבבות של תקוות.

טוב גובר על הרע,

ייסורים נחשבים לכפרה.

לב משורר בשמחה,

בעוד שחברו הזועק, שרוי בצרה.

בלהט רצון אינסופי,  הנשמה מבקשת לצאת  במחולות,