צעיר לנצח

"צעיר לנצח, אני רוצה להיות צעיר לנצח",צעקת ברגע של שגעון. לא הבנתי ממה אתה מתלהב. "בשביל מה להיות צעיר לנצח?" שאלתי. "בשביל לקוות לטוב ביותר ולצפות לגרוע מכל" ענית.צחקתי ונתתי לך מכת שטות על הראש. "מה אתה מעתיק שירים? אתה לא מקורי, כבר חשבתי שעלית על משהו חדש, אז מה, גם אני אוהבת את השיר הזה". הסתכלת עלי ברצינות לפתע, עכשיו אתה כבר מתחיל לעצבן אותי. "אה כן? מה את אוהבת בשיר הזה?"שאלת בטון מהתל-מזלזל עוד אחת מהשאלות החלקלקות שלך, "את המנגינה" עניתי בביטחון. "אז את לא אוהבת את השיר, את אוהבת את המנגינה" "חכמולוג" עניתי לך, "פרופסורית" הלצת בציניות מלחיצה.

הצבע הזה עושה לי סחרחורת.  "את בסדר?" שאלת בחמידות נדירה ואני הנחתי לרגע את מברשת הצביעה. "כן... " עניתי ונשמתי, כבר מרגישה יותר טוב כי התעניינת. "תראי, עוד מעט הבית קפה הפריזאי שלנו מושלם", רציתי לשאול אותך איך חשבת על פריז, אבל מצאתי את עצמי מתלוננת ומנסה לדקור אותך במחטי רמיזות קטנטנים. "כל העניין בפריז הוא שיש בה משהו מעודן, ומהודר-מיושן. האווירה מריחה כמו אהבה ישנה.כל הצבעים, האורות ,האנשים,הריחות, הזכרונות, כולם מתמזגים... בחדר העלוב הזה שהחלטנו להפוך לפריז, יש ריח של צבע קירות שעושה לי בחילה" ברגעים כאלה אתה לא סובל אותי,אני יודעת.לבשת על פניך הבעה מנוכרת ומרושעת במקצת "יופי... פרופסורית, מה חשבת? שתהיה כאן פריז האמיתית?" רציתי לרכך אותך אז חייכתי ודיברתי בקול מתקתק, "תיקח אותי לפריז האמיתית?" הצלחתי להמיס אותך. "אם תיהיי ילדה טובה..." איך זה שהפנים שלך של רומנטיקן והמילים של שוויצר מטומטם?חשבתי לעצמי.

עכשיו העזתי לשאול אותך, "איך חשבת על זה שנעשה את הנושא פריז? בפריז יש צעירים לנצח? לא ניראה לי". חייכת בפה סגור ואמרת "בפריז יש אנשים שלא התגברו על האהבות הישנות שלהם..."  עצרתי אותך מהר לפני שתטיל עלי סוג כזה של האשמות, נפגעתי ממך מספיק."יופי, כל הכבוד לך, ממש צעיר לנצח אתה...  בכל זאת בחרת בה, בפריז אני מתכוונת." הכרזתי בציניות. "אה, את חושבת שאנשים שלא התגברו על אהבות ישנות הם לא צעירים לנצח?" "לא יודעת. אולי כן, אבל לא חשבתי שזו הסיבה שאתה רוצה להיות צעיר לנצח, חשבתי שאתה רוצה להיות צעיר לנצח בשביל ללכת למועדונים ולהיות כל סוף שבוע עם מישהי אחרת"

ולא המשכתי את המשפט, לא הסברתי לך שאתה עושה את כל זה כדי להיות מישהו שאתה לא, כדי לא להראות עד כמה שאתה נפגע. "צודקת" ענית בחיוך מזויף. ואני מיד החזרתי בחיוך שהוא בעצם שקר גס. ואמרתי "לקוות לטוב ביותר ולצפות לגרוע מכל. תקרא לי לא מציאותית, אבל אני מעדיפה את פריז, אהבה ישנה..."