שירים

הדייגת מקאמפס ביי

 
דייגת בוגרת בחופי קאמפס ביי

שולה דגי חייה במכמורת,

נהמת כלבי הים מנהמת בדידותה.

עורמת שלל הדגה על רציף גורלה ההומה,

ואני מתבוננת במגפיה הכבדים

בידיה המגוידות משליית הרשתות

קוראת בקמטי פניה השחורים והנאווים.

 

ורק הצדפות הכסופות המנצנצות באור החמה

המוצעות לקהל הקונים ומפתות כיהלומים,

לחש אדוות הגלים

ומבטיה הרכים הנוגים,

 על עולמה החסר מספרים,
ושרים המה ערגותיה הכוספות

לימי אהבה ושלווה אחרים.

[מתוך מחזור השירים"זכרונות מדרום אפריקה "שצצים ועדיין מציפים..]

23.7.09

תגובות