שולחנות

בשולחנות הזמן אין מוות ואין נשימה

משקאות הים שותות את עוורון הראיה

לבבות מסתורין לא משאירות צל

ערב שמשלה את את מה שכבר החל

פיות פתוחים שקרים בודדים

הנצח לא אוהב מנצחים

מפתח שסוגר בתי השהיה

אני עדין יכול לראות אותך בין התזוזה

מעט בושה תשוקה שמנגנת

זה לא משנה לאדון ולא לגברת.

אבן שהקימה את אויר שפתותייך

גם פרח לא יזכר את מילותייך

כמו כוכב שנופל גילית את הסוד

זכרון שנשאר לבד בחוד.

בשולחנות הזמן הידים מראות את הדרך

פעמונים ללווי בלימוד בערך

בניהם לא תמצאי את הנצח