ציפורי הרחוקה...

שובי ציפורי הרחוקה

המזמרת את שגרתה

 בינות עצים רבי קומה

עם עלות החמה

 כך פצחה בשירתה

 שאבוא עד לאגם

פני בו נשקפים

מלאי תעתוע באדוות הגלים

עת לנוע לעבר הדרך אל הר נישא

 שם אגמוני נחל ואמירי העצים

שרים את תוגת געגוע לאהוב

הקורא באילמותו את שמך

כי לך נשא את עיניו

בכל יום יחל לבואך

ואת לו רקמת את שיריך

 כמחרוזת נינוחה

השטה לה במי נהר ניגר

צמאונו הרווה

במראותייך

זכרון אהבה רבת יופי

כל הזכויות שמורות למירי יערי