חזרה ליצירות
סיפורים

הזמן נעצר

Johanna | (02/05/2006 15:18) | 116 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אישה צעירה קמה בבוקר.
החיים קצרים ומהירים, היא חושבת לעצמה. לוקחת כוס קטנה של קפה וממהרת לעבודה.
 החיים קצרים, החיים מהירים, כך המתנגנת לה המחשבה.
אין זמן לדבר.
לדבר אין זמן.
היא נוסעת במהירות, כאילו החיים חולפים לפנייה.
מחשבותיה זריזות, שקולות.
אצבעותייה מתופפות על ההגה החם.
ולפתע, משום מקום מופיעה התמונה שעוברת במהירות במחשבתה.
 בחור נאה, בעל עיניים תכולות כשל מלאך מביטות אלייה.
והיא קופאת, ליבה מתכווץ בכאב, מחסיר פעימה.
 לא. אין זמן. החיים הם קצרים, הם מהירים.
  היא חושבת בכאב, מסיטה את מבטה, מהדקת את אצבעותייה על ההגה.
 אך ליבה אינו מניח לה. היא נעצרת.
דמעות עולות בעינייה ומרחוק, שוב, נשמעת הצפירה.
יוצאת מהרכב, כאילו הזמן נעצר.
 מביטה באלפי האנשים שעומדים- כאילו המחוגים נעצרו.
הדמעות חונקות אותה,
הנה, אני איתך. חושבת. הנה, גם אצלי הזמן נעצר.
 והצפירה נעלמת, אך היא עוד עומדת.
מביטה למעלה, אל המקום אליו לא רצה להביט זה זמן רב.
היא מביטה ממה שפחדה כל כך...
 ופתאום, חיוך קטן עולה על פנייה,
 והיא רואה אותו, מחייך אלייה.
מרגישה את החיבוק החם
את הריח המתוק,
את הקול הנוגע..
והיא מחייכת,
הזמן נעצר. 

תגובות

חזרה ליצירות