אתם יודעים כמה חברים יש לי? המון! אני יכול למכור אותם בחנות, אני יכול לעשות עליהם מכירת חיסול, מבצע סוף עונה, 1+1, ועדיין ישארו לי מלא. היום אני אספר על כמה מהחברים הכי טובים שלי, כי יש כמה שהם לא ממש נאמנים אז אני לא קורא להם חברים, יותר עמיתים, או "כאלה שאפשר לצחוק איתם". כל החברים שלי מצחיקים, אגב.
אדיר. אח אדיר. הוא אוהב כדורגל הבחור הזה, כל כך אוהב, הוא לא מפסיק לדבר איתי על כדורגל ועל מכבי. כל הזמן, "מכבי מכבי מכבי". לא מפסיק. עד שאני אומר לו "אדיר דיי" ומגחח. ואז הוא מפסיק ומחייך חיוך קטן של מבין שהוא דיבר קצת יותר מידי. ואני אומר לו שאין עוד אוהדים כמוהו, ושיקנה כבר מנוי וילך למשחקים אבל הוא לא רוצה.
הוא אמר שבפעם האחרונה שהוא הלך הם הפסידו.
עוז, "What a man". הוא תותח אמיתי, גאון במתמטיקה. בגללו אני כל כך טוב בזה, יש לי תשעים ומשהו בתעודה. הוא כל הזמן עוזר לי בשיעורי בית, הוא מכין אותי למבחנים. וחוץ מזה, אני גם ממש אוהב לדבר איתו סתם ככה, על אהבות, על החיים, על עניינים.. אתם יודעים, ברומו של עולם כמו שהמבוגרים אומרים. ובגללו אני ורוני חברים עכשיו; הוא דיבר איתה מבלי שאני אדע (המלך הזה), ואמר לה שאני מתבייש לגשת ולומר לה שאני אוהב אותה. אז היא באה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי. אמרתי לעוז שילך לאיזה אוניברסיטה ללמוד כי הוא ממש חכם.
הוא אמר לי שהמורים מלחיצים אותו.
רוני. רון-רון שלי. בפעם הראשונה שלי התאהבתי. התאהבתי בשיער הבלונדיני שלה, בעיניים הכחולות, בשפתיים הבשרניות. התאהבתי בחולצה הצמודה הזאת שהיא לובשת תמיד שהיא רואה אותי, בכפכים האלה שהיא לובשת כי היא יודעת שאני לא אוהב עקבים. התאהבתי בצחוק המתגלגל שלה, התאהבתי בקנאה שלה, בעקשנות שלה, בעצבים שלה.
איך היא יודעת להרגיע אותי כל הזמן שאני עצבני, איך היא יודעת לגרום לי להתאהב בה מחדש בכל פעם שאנחנו מתראים. איך היא גורמת לי לקנא באושר שלה, איך אני לא מוכן שהיא תשמח מבלי שאני אהיה שותף לזה. איך שאני חייב לדבר איתה גם אם זה שיחה סתמית בלי תוכן.
הצעתי לה ללכת לדגמן,
היא אמרה לי שהיא לא אוהבת מצלמות.
-------------
אבא שלי לקח אותי לבית חולים, לא ידעתי למה, אבל הוא אמר לי שעכשיו יתקנו אותי. קודם הוא לקח אותי למקום כזה עם הרבה הרבה זבל של אנשים, ואז הוא הראה לי איך הוא זורק את כל הצעצועים שלי, את הפוסטרים של הסרטים המצוירים, ואת כל הבובות והמשחקים שאני אוהב.
עוז היה איתי באוטו, פתאום הוא התחיל לדבר בעצירות, כאילו הוא בוכה או משהו, הוא אמר לי שאני החבר הכי טוב שהיה לו. אמרתי לו שהוא החבר הכי טוב שהיה לי. הגענו לבית חולים והכניסו אותי לכזה חדר, שמו עלי חלוק והתחילו לשאול אותי שאלות. אבא שלי אמר לי שזה כמו מבחן של הבית ספר, אז עניתי הכי טוב שאני יכול. רציתי לבקש מעוז עזרה אבל לא היה לי זמן.
הרופאים הלכו לדבר עם אבא שלי בחוץ ואני נשארתי בחדר, עם אדיר. הוא לקח מונית עד אלי, איזה חבר. הוא אמר לי שמכבי קנו שחקן חדש, ושעכשיו הם קבוצה הרבה יותר טובה. אמרתי לו שאני שמח.
האמת, שהפעם הוא דיבר הרבה פחות על מכבי, הוא דיבר יותר עלינו. הוא אמר לי שהוא הולך ביום שבת למשחק של מכבי, ושהוא אוהב אותי. זה קצת הומואי חשבתי, אבל אמרתי לו שגם אני אוהב אותו.
אבא שלי אמר לי שירדימו אותי, יטפלו בי ואני אחזור מהבית חולים כמו חדש. אמרתי לאבא שלי שאני רוצה ללכת למשחק של מכבי ביום שבת. והוא הנהן בראשו, מרוצה, ואמר לרופא "הוא כבר משתפר". הרופא חייך.
עם רון רון שלי דיברתי בבית, בפעם הראשונה היא נתנה לי לגעת לה בשדיים, והתנשקנו, היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, והיא לא תשכח אותי בחיים. אמרתי לה שהיא לא צריכה לשכוח, כי אני תמיד אהיה איתה. היא חייכה.
-------------
כשנסענו למשחק של מכבי, אבא שלי אמר לי שהיו לי הזיות, ששיחקתי במשחקים ילדותיים ושעכשיו אני בן אדם חדש. לא הבנתי למה אנחנו הולכים למשחק של מכבי, אבל יכול להיות שיהיה כיף, כי אני זוכר שמכבי קבוצה מאוד טובה. ברדיו בדרך שמעתי ששחקן חדש של מכבי יפתח היום וישחק, הרגשתי כאילו ידעתי את זה.
קצת הגעיל אותי לחשוב ששיחקתי במשחקים ילדותיים ושהיו לי חברים דמיוניים, ואמרתי את זה לאבא והוא אמר לי שעכשיו בבית ספר החדש אני אמצא חברים חדשים, ויהיו לי חיים כמו לכל נער מתבגר אחר.
-------------
מכבי ניצחו, ומאוד נהנתי במשחק. השחקן החדש הזה שם גול, ושמעתי מהרבה אנשים בקהל שהוא אחד הטובים ששיחקו פה.
ביום ראשון הלכתי לשיעור פרטי במתמטיקה, זה מאוד קשה, אני לא יודע איך אפשר ללמוד את זה.
