שירים

טיפין

 
 
 
וכשנגעו בעץ הדעת
ידעו מותם בחייהם
ויגרשם.
 
ובורים הילכו באדמתם
מבלי דעת
מה לפני ומה אחרי
מותם.
 
והיו רבות חווה ורבים אדם
ובעונשם
צמאים היו לעד לדעת
עולמם.
 
וגן אחד של עדן
נותר אור
תקוותם.
 
וידעו כי שם
תנוח דעתם.
 
**********************************
 
 
 
 
כתיבה ואיור ענת אגמי .
 
 

תגובות