מלאכים

מלאכים

צופים עלינו

מלמעלה.

מחייכים אלינו

חיוך מתוק,

בלב שלם.

ואנחנו מחייכים

חיוך ריק,

בלב כואב

ובדמעות מרות.

מלאכים

נותנים לנו

לחיות בבועה.

משתדלים שלא

לנפצה,

שומרים עלינו.

מלאכים

נותנים מעט

תקווה.

ואנחנו,

מביטים לשמיים

מחפשים את הניצוץ.

גם אם אנחנו לא

רואים

אנחנו מאמינים

מקווים,

ביחד איתם.

ובלילות

אנחנו מרשים להם לבוא

בצעדים חרישיים

כדי שגם הלילה יהיה

רגוע.

מלאכים

מרשים לגשם

לבוא

ולשמש – לעלות.

וכשהגשם שוטף

את הדמעות

והשמש מאירה

אנחנו יודעים

שיש שם למעלה

מלאכים.

מלאכים

מחזיקים אותנו

שומרים עלינו

שלא ניפול.

עוזרים לנו לשמור

על השפיות,

שלא נעוף גבוה מידי,

ולא נצנח עמוק מידי.

מלאכים

משגיחים עלינו