בוקר

בוקר

פוקחת את עיניי,

קמה על רגליי.

מוודאת שאכן

התעוררתי לחלום,

המציאות שלי.

ערה לחלומות

שחוזרים ומתגשמים

בשבילי.

בוקר

משב רוח נעים

מדליק את חיוך הרגיל.

מטיח את האמת שבי,

מזכיר שאני

חיה.

אני קמה

הולכת בדרך הארוכה

עם הנצנוץ בעיניים.

בוקר

והשמש עולה,

מחליפה את האפלה.

יום חדש מגיע

אבל החיים –

אותם החיים.

השחר עולה

והשמש מחממת

לאחר לילה קר.

בוקר

מוביל אותנו

ליום חדש,

ליום טוב יותר