עצבות פנימית (קטע קצר)

מן איזה עצב מוזר קפץ עלי. לקח עלי טרמפ.עצבות פנימית,זורמת מן הלב אל עבר הגוף, זה צינורות דמי. עצבות משתלטת עלי, עצבות ללא פשר.

ואני עם עצמי יושבת וחושבת, עם מוזיקה שקטה, מאיפה היא באה. מאיפה היא צצה. ואיך זה שהיא וכנת בתוכי כבר כל-כך הרבה זמן.חמישה חודשים לערך, מינוס פלוס.

מאיפה היא באה? האם היא ממלאת כמה מקומות ריקים, שנוצרו בי בעקבות אנשים שהלכו מחיי לנצח?

העצבות רוצה להמטיר דמעות. רוצה ולא רוצה. אז הן לא יוצאות. נתקעות להן, הדמעות, בדיוק באמצע הדרך. בגרון. גוש בגרון שלא שוקע, שלא צף.

ואני מבקשת מהעצבות הזאת, בארבע עיניים, שתצא. שתצא ממני, ושתשדל לא לשוב. אך זוהי עצבות סרבנית. אז היא נשארת. לא יוצאת.