יצירות אחרונות
בית חדש וחצר חדשה בשכונה (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/10/2026 05:22
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/10/2026 04:27
היא מנשיבה בו רוח (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -16/10/2026 21:34
זרה ומוזרה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -16/10/2026 19:42
סתיו וחלומות (3 תגובות)
דינה קגן /שירים -16/10/2026 18:15
פתלתלות במסע (4 תגובות)
מאיר לוקשינסקי /סיפורים -16/10/2026 13:48
גשם וקר/ניר ערן (8 תגובות)
Nir eran /שירים -16/10/2026 12:13
עדיין אוהב (11 תגובות)
doctor V39 /שירים -16/10/2026 12:09
לָנוּחַ בְּתוֹכִי (8 תגובות)
אביה /שירים -16/10/2026 10:53
שירים
סדקים קטניםדבר אינו נופל מהשמיים, מהעיניים העייפות, הכמהות. דבר אינו נשבר כעת, לא נופל ומתפרק לא נשמט ומתנפץ לרסיסים. דבר אינו מוצא דרכו אל הלב הצמא, עם הסדקים הקטנים שממשיכים לרצות. סדקים קטנים דבר אינם מקבלים, אפילו לא הדבר היחיד שעולה על רוחם. סדקים קטנים מבקשים שיהיה מי שימלא אותם בטיפת חום, ואהבה. כי הם מרגישים לבד הם מרגישים ריקים ואסור להם להרגיש כך. הסדקים הקטנים, צריכים להרגיש שלמים ולדעת, שהם אינם שבורים. תפקידם הוא לתפוס את הדמעות לפני שהן מספיקות להתנפץ. תפקידם הוא לתפוס את הכוכבים לפני שיספיקו לדעוך. אך למלא את התפקיד הם לא יכולים כי במקום מעט אושר, יש חורים. סדקים קטנים נגרמו בעקבות כאב שורף, אשר נחרט במקומם. סדקים קטנים נלחמים לטשטש זיכרונות ורגשות, נלחמים לטשטש שאכפת. כי אחרי הכול דבר אינו נופל ומתפרק אינו נשמט ומתנפץ לרסיסים. משום שסדקים קטנים לא מרשים לכאב לפרוץ ולאכול אותם עד ריקנות, עד חולשה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |