המציאות שאת מאפרת

יום של ריסים בוהקים

מעוגלים,מלוכנסים, מהפנטים.

בגדים מובחרים

תיק של קסמים

צמיד של פנינים.

יום של עפעפיים כבויים

מעוטרים בשאריות תוגת הצבע של אתמול

שחור שנצץ,עכשיו דהוי ושבור

הליכת הרגליים המיואשות כבר מוכרת

התיק מתפורר, הגב מתרגל

יום של עיניים עצובות

של מעטפת שקופה גדושה מהרגיל, מאדימה במעט

מעל לאישון, גם הריסים קצת נופלים

וגושים קטנים מעליהם, מזכירים על יום האתמול

על יום האשליה

שבו התאפרת, והייתי כמעט מושלמת

כמו בובה מיוחדת

והרשת לך לחלום, והרשת לך לברוח

כשהסתובבת בתחפושת שלך ברחבי העיר

וכולם בשקט לא יכלו שלא להסב מבטם,

להניד בראשם ברחם, על הבובה היפה

איך שיתנפץ לה מבטה כשהיא תדע מה הוא עשה

כי הם ידעו כולם על מה את חולמת, בשביל מי את מתאפרת

הם ידעו כולם מהי המציאות שאת מאפרת.