ה"פיפיליס"

ה"פיפיליס"

יודי מרטון – 06-10-2009

זהו זמן ה"פיפיליס"

זמן שווה !

בעצם די דברנו בשבח חזון

ליום בואם, וראה כי נס הפליאה

לשובם, מגיע מרצון

של חלום.

אין דוגמא, אין מבנה, אין שאר רוח

לדמות אשר תיצור, כי טבעם אינו ידוע

מי לרוחב, מי לגובה – מי מהם רוצה לאמור

שלא עכשיו ולא מחר, לא עתיד בטח לא הווה

כי רצון הקו להתפרע

שמין הסתם זה פה יוצא.

אחד מרים שני, שני מרים ראשון

ואחרון, משמעותי, פוצח בניצוח על מין כזו אורקסטרה.

צליל מנגד – מה הלז, הרי חפץ לצאת מתוך כברו - כי אין תוכו שווה.

אוחז הוא, נאחז בעצם בגחונו

של מנחש זורם, צומח שם למעלה

עד לא ברור מה יהיה.

אחד מורה, אחד חפץ, אחד בוחר

ומי שלא נמצא, גם כי ימצא

לא תמיד גם הוא  רוצה.

ומה רציתי, מה יצא ?

צפצוף קלוש מגרון הומה

מחצצר ולא מודה.

כי לא ידוע

לשם מה כל זה חווה.

וזה קורה, האין אתה רואה

שסוף פסוק