שלילת אזרחות למסרבים להגן על מדינת ישראל, שלילת אזרחות ישראלית מהקוראים בגנותה

מדינת ישראל, הינה מדינה בזכות, בחסד, ושבעברה החלטות לא קלות למראית עין, אך כנגד רצונה, ולא בשונה משום מדינה אחרת.

YNET ומעריב כנראה מתעלמים, וואלה, המכילה בתוכה את תחום הפוליטיקה בקו שמאלני עקבי, מפרסמת ללא הרף, את מה שלא ניתן להתעלם ממנו, גם אם מדובר במעשה ילדים מחפשי תשומת לב ממורמרים על שנענשו בבגידה במולדתם.

מדינה אינה יכולה להתקיים על בסיס קיצוני. השמאל מאזן את הימין הלוחמני והימין מאזן את השמאל הוותרן. לולא האחד השני יוביל למפלתה של מדינה.

האיזון מופר כאשר, האחד עולה על השני בהשלכות מעשיו,והתעלמות מחוסר האיזון אינו מעלימן. כאן נכנסים בראש שלושה בני אדם למראה, שרק סיימו את גיל העשרה שלהם מבחינת גיל, לאחר שהשלימו עונש על עוול בחפם ובחרו להניף את דגל הבגידה בקיום מדינת ישראל, עם מסר הסותר את קיומם וקיום אבותיהם בארץ ישראל: כיבוש .


מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית בעלת חופש דיבור, באיזה מחיר?
מחיר חיסולה? מחיר השמדתה? מחיר העלמותה?

יובל אופיר (20), עומר גולדמן (20) וסהר ורדי (19), לאחר שירות מעצר על סירובם להגן על מדינת ישראל ע"י שירות בשורות צה"ל, הגיעו בשבוע שעבר לדרום אפריקה וקיימו אתמול אירוע הסתה בדרום אפריקה, מול אלפי סטודנטים, בעד החרמת מדינת ישראל.
ד"ר ניב גורדון היה זה שלפניהם קרא על גבי עיתון " לוס אנג'לס טיימס " להטיל חרם בינלאומי על המדינה הכל כך חשובה ליהודים ולהמשך קיום הזהות והדת היהודית.

אביב גפן ובר רפאלי היו שהציגו בראיונות בגרמניה ועיתון בריטי את 'טבעה של ישראל', מנגנים כמעט את אותו תקליט 'הכרחת ישראל את אזרחיה לשרת בצבא, ולהרוג ללא רחם'.

אלו רק מקרים בודדים של החיים בתוך שטחי מדינת ישראל, אזרחי ישראל, יהודים, צברים, שגדלו חונכו ועודם צומחים בתוך רחמה של מדינת ישראל בשקט כאילו לא עשו דבר מלבד לבעוט ולהמשיך לסרטן את דפנות המדינה.

גפן ורפאלי ממשיכים לזכות באהדת הציבור, ד"ר גורדון ממשיך לכהן בשורות אונ' בן גוריון, בה נמצאים אוהדים למסריו הבוגדניים, ושלושת הממורמרים ממשיכים לזרוע את זרע הפורענות, כשעתידם בשוק העבודה של ה"כובשת" כהגדרתם מובטח להם. כל זה כאילו הם זרחים מן המניין כשהם מקביל קורעים להשמיד את האדמה שמתחת לרגליהם, מבלי להפסיק לרגע מלהיות אזרחיה מן המניין.

מדוע המדינה ממשיכה להשקות ולהאכיל את צועקים להשמידה?
מדוע הקוראים להשמידה ממשיכים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כשהם על פי הגדרתם הכובשים או שבעיניהם כובש מכובש פתור?