שירים

גשם בכרמל

 

הגשם פסק.

במערת האצבע

תייר בודד מדובב את השקט.

כמו שוקת שבורה

ענן סופת רעמים נשען אל ההר.

וואדיות חשוכים

מסגירים את עצמם אל הים

בהמיה עמוקה.

התייר כבר ממשיך בדרכו.

לבבות ההרדוף

נשברים ורודפים אחריו במורד השלוחה.

וסלעי מתושלח

מרפדים את השביל הארוך

המוביל – לא – מוביל

אל אותו זיכרון מתחמק

שמטריד את שמורות העיניים

כחלום נעורים,

והגשם חוזר לסורו.
 
 

כל הזכויות שמורות © 

תגובות