שירים

אלונה \ מאת הילה פלד בלאיש

624T.jpg
 
 
 
סטואציה ונוסטלגיה ישנה
מזריימה אותי לתל אביב
בין עץ גינה
מטפס גבהים
וענפים מצטלבים לעיגולים
ושם את קצת עם עצמך
ואיתי
ואני הרבה עם עצמי
ואיתך
כזוג יונים דבוקות
המצניחות את סמל
האהבה הכובשת
בשיא הפריחה 
בשלל אדרת
המבקיעה ניצנים זקופים
שקועים בשורשים
כמעט כמו החיבור של האישה
לאדמה השקופה
בעודה הרוסה
וגם אז את
שותפה לה
בהוצאת זרעים עכורים
שאפילו הפרחים נבלעו
טבעו בהם
והיד הקוטפת מושכת
להציל
כך את לי אחות
וכך את לי אחת
בחופן אבני לב יקרות
אעטוף אותך אלונה 

תגובות