אבודה בעולם השייכים

בעיניים עצומות
את מחפשת את עצמך
בשדות של שייכים
מנסה להשתייך
אל הירח

והוא קוטף את אור הלילה
ומשאיר לך רק שקט במעטפה
הוא כותב לך מילים נוטפות
והן משתקות אותך

את בורחת אל הדף
כי רק הידיים יכולות לדבר עכשיו
את לבד
אין פה אף אחד
חוץ ממך

בערימת אלבומים
את מחפשת חיוך שנקרע
עם הזמן
מחפשת את היד שמזמן לזמן
הייתה שם
ומזמן כבר איננה

את רוצה לחזור
הימים האלה קוראים לך
אבל אין מי שיחכה שם
חוץ מהחלל הריק

את שותלת את עצמך בכאב
ומקווה לצמוח
שתהיי רוויה בענפים
שלא יעופו לשום מקום
ר ח וק ממך