השקם בבוקר

במשחק הזה לא תנצח.

תפתח את האוזניים לנביאים,

גם לנביאי השקר.

אף אחד לא רוקד ולס עם צפע;

קיימים נחשים אחרים לריקוד-

נחשים חובבנים.

זה לא ניגון הטבעי שלך-

בצעד אחד קדימה, שניים אחורה.

וההכרה משמעותית.

אל תדבר דיבורים של רגש.

השפה היא שפת קסמים קשה.

הלשון צורבת.

אל תהלך על קצה הטהר.

ואל תצעד אל המעלים באוב.

הכל בשקר.

לחקירות חשוכות אין טעם;

גם לזמן אין תשובות, רק זעם.

והגרון ניחר.

נפגשת בזה בסוף העולם.

אבל גם לסוף העולם יש המשך.

אולי זה מצער.

גם לשבר הזה יש מילוי.

גם לאין תחליף תמיד יש תחליף.

אבל תחליט!

גם לסבל הזה יש קץ.

והוא, הוא בשבילך לבוא ולקחת.

אבל הוא נשאר.

ואנחנו נמתין לך כאן.

ונזכור איך שאז, בימים ההם, היית.

היית תמים.

המוות מכריז השקם בבור,

את קריאתו הסופית, הנצחית, האל-מותית.

ועד אז נחכה.

ואיך שנצחק לו ישר בפנים.

איך שנזלזל בגבורתו היהירה- הכה טפשית.

גם הוא רק כלי.

הינו פעם ילדים קטנים.

אתה עדיין זוכר איך שאז חשבנו?

אני כבר לא.

היינו אז אנשים אחרים?

באילו ציפיות את העתיד זיהמנו?

עכשיו זה משפיע.

כי המוות הוא שלך.

כי המוות גם הוא אנושי, חולף.

הוא שייך לך.

אז תתאמן, תתאמן אל מול המוות.