השירים שבאלבום

       "Last Christmas, I'll give you my heart…" שר ג'ורג' מייקל בקול לוחש. זה לא היה חג המולד, אבל השדר ברדיו החליט להשמיע דווקא את השיר הזה. אז החלטתי להקשיב לו, ונתתי לך את ליבי. את לקחת אותו והלכת. נותרתי חסר לב. מאז אני לא אוהב יותר, לא שונא, לא מרגיש כלום. היתה אחת שכמעט החזירה אותו, אבל אחריה המשכתי לחיות כמו דיווי ג'ונס מ'שודדי הקריביים'.

       "נפגשנו, השמש פנתה לים." שר יצחק קלפטר בקול עייף. כן, נפגשנו, לאחר כמה שנים. פגשתי אותך במסיבת יום-הנישואין של חבר משותף, ואת הבטת בי דקות ארוכות. רקדנו קצת ביחד לצלילי הגיטרה של קלפטר, מנסים לזכור ימים רחוקים, וזה עבד. רכבך נסע אחרי שלי באותו לילה בדרך הביתה. לעולם לא אשכח את המבט שהיה לך בעיניים.

       " Such a lovely place, Such a lovely face…" שר דון הנלי, סולן להקת האיגלס, בקול צרוד בפטפון הישן שהפעלתי. אין מקום מתאים להביט לתוך עינייך מאשר מלון קליפורניה, גן-העדן הדמיוני אליו בורחים המיואשים. וכמו בשיר, הרגשתי שאוכל לצאת בכל פעם שארצה, אך לעולם לא אוכל לעזוב. את הסכמת איתי, ובבת אחת החלפת את התקליט.

       "את רזי צניעותך את נותנת לי ללמוד..." סלסל עמיר בניון בקול עמוק. את נטלת את ידי והובלת אותי בסיבובים איטיים בעוד אני הולך כעיוור, מנסה להצמיד את צעדיי לתנועות ריקודך. מעולם לא הצטיינתי בריקוד, אך לפתע הרגשתי כאילו ביכולתי לרקוד כך כל הלילה.  אחזת במותניי, לוקחת אותם למקומות שרגל אדם לא דרכה בהם מעולם. האם העתיד צופן לנו ילד?

       "עזה כמוות אהבה, שלהבתיה..." שר אביתר בנאי בקול גבוה. ההופעה שלו התרחשה בדמיוני בלבד, אך נהניתי בה כבמציאות. כמה שהוא צדק... אין עזה, בכל המובנים- חזקה, זוהרת, חוצפנית, מאשר אהבתנו. אכזריות וחמלה, שכרות ופיכחון, סכלות ושכל, מצאו את מקומן ביחד בליבנו. כמה שנים עברו בחצי שעה?

       "The answer is blowing in the wind…" שר בוב דילן בקול גרוני. המפוחית שלו חיפתה על כל צליל אחר בעיר. את יצאת למצוא את התשובה ברוח, ולא חזרת. הרוח סחפה גם אותך, כנראה. יצאתי לחפש אותך כשהחורף הגיע, אבל הציפורים הנודדות באו מדרך אחרת. המפוחית נחלשה, וכעת יכולתי להבחין בציוצי אנקורים, אבל אנקורים לא נודדים. חסידות לא נראו בשמיים, לא הביאו ילד במקורן.