עיר

אין בי מחשבות יפות, אני לא חושב על הגשם כשהוא יורד או על השמש כשהיא שוקעת. אני לא מקשיב לרוח כשהיא שורקת ולא עצוב כשהיא בוכה. אני לא מביט על היערות או המדבר, על הנהרות או ההרים בלב מלא, אין בי מחשבות כאלה. בעיר הרחוב מלא באנשים ואף אחד מהם לא מכיר אותי, מלא בצלליות שנעלמות כול פעם שאני מסתובב לגעת בהן. אך כשישבתי על הספסל והמתנתי לאוטובוס, ישבה לידי ילדה אחת, ילדה יפה שחייכה אליי. חיוך מתוק מלא במחשבות יפות, מלא בחסד.