העטלף המתעלף.

היה פעם עטלף שהתעלף לי על אדן החלון, אני מהר רצתי להביא מים קרים מהמקרר.

כשחזרתי הוא עדיין היה מעולף לו שמה.מסכן. התקרבתי אליו ושפכתי מעט מים על פניו הקטנטנות.

הוא מייד עף בבהלה ונתקע במשקוף החלון ושוב התעלף.עטליפון טיפשון. הפעם הרמתי אותו בזהירות,השכבתי אותו על הרצפה ושפכתי עליו שנית מים,  הוא שוב פעם קפץ בבהלה, אבל הפעם לא נתקע בשום דבר. "היי!" הרמתי את ראשי וצעקתי לו. הוא התעופף לו במעגלים

בתוך החדר שלי וצרח בלי סוף.

"מה קרה?!, למה אתה מסתובב ככה כל כך מהר?!" צעקתי לו שוב.

אבל הוא בשלו, מסתובב כמו משוגע, תאמת התחלתי לחטוף ממנו קצת כאב ראש, וצעקתו שנית שרגע קצת כי כבר יש לי כאב ראש ממנו. ואז בא לי רעיון טוב שבעזרתו הוא יעצור לרגע.

לקחתי את כדור הטניס שהיה מונח על השידה, כיוונתי קצת, זרקתי, והוא פגע לו בראש והוא התעלף שנית.

הפעם קשרתי אותו לידית הארון ואז רק הערתי אותו עם המים. הוא שוב פעם קפץ בבהלה, אבל זהו זה, הפעם הוא לא השתגע בגלל שקשרתי את כנפיו לידית הארון, ואז שאלתי אותו שנית " מה ראה?!, למה אתה התעלפת לי על אדן החלון?"

הוא היה שקט, ובשביל לגרום לו לדבר לקחתי מקק מהאוסף מקקים שאני אוספת והתחלתי לגרות אותו, הוא עדין היה שקט, אני הרמתי את המקק לאוויר ואמרתו לו שאם הוא לא ידבר הוא לא יאכל.

מייד הוא התחיל לצרוח, ואז לבכות, "למה אתה בוכה?" שאלתי אותו והמקק התחיל לתפס

לי על היד.

"אח שלי הקטן.." הוא אמר בעיניים אדומות "אח שלך הקטן מה?" שאלתי אותו ,"אח שלי הקטן נטרף ע"י ינשוף!" הוא אמר והתחיל לצרוח ולבכות שנית.

"וואי!, אני ממש ממש מצטערת!" אמרתי לו "אבל איך זה קשור להתעלפות שלך?" , "אי רדפתי אחרי הינשוף הזה בשביל לנקום בו, אבל אז נתקעתי בטעות בענף עם הראש ונפלתי לך על אדן החלון". "אהה אני ממש מצטערת" אמרתי לו, ואז עלה לי רעיון לראש.

רצתי מהר לסלון, והוצאתי דבר שלדעתי יכול לעזור לכל ההתעלפויות שלו וחזרתי לחדר.

"מה זה?" הוא שאל.

"זאת קסדה קטנטנה שהכנתי בחוג קרמיקה" אמרתי והנחתי לו על הראש, "היא תשמור עליך" אמרתי לו ושחררתי אותו מידית מהארון ושחררתי אותו לחופשי "שיהיה בהצלחה בנקמת אחיך!"

צעקתי לו ולדמעה זלגה לי מהעין.

"בררר.. מתחיל להיות קר" שמעתי את אמא אומרת מאחורי וסגרה את החלון. "עם מי את מדברת?" היא שאלה אותי "עם מר עטלף שאח שלו נאכל ע"י ינשוף!" אמרתי לה בנחישות, אמא צחקה ואמרה "אוי טליה.." אמרה אמא והרימה אותי והשכיבה אותי במיטה "כבר מאוחר מותק, את צריכה ללכת לישון" ודחפה לי בקבוק לפה.

זה היה לפני עשרים ושלוש שנים.

כיום אני בת עשרים ושמונה,

ועם היום מידי פעם כל מיני יצורים עם כנפיים נכנסים לחדרי,

ואחרי זה אני מספרת את זה למטפלת

ואז היא מרימה אותי למיטה.

וכמובן שאחרי זה היא דוחפת לי בקבוק לפה.